Reading Time: 2 minutes נורית נוּרִית לָקְחָה הַתַּפּוּחַ הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר לֹא הִתְמִידָה, הֶעֱמִידָה פָּנִים יֵשׁ לָהּ אֵגוֹ חַלָּשׁ, אִיד מִשְׁתּוֹלֵל, מֵכָל שֶׁלֹּא מִתְמַלֵּא, לוֹקַחַת, זוֹרֶקֶת הוֹלֶכֶת לְשַׂחֵק עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. מָה זֶה מְשַׁנֶּה לָמָּה הִיא טוֹרַחַת לְנַסּוֹ כַּמָּה זְמַן עוֹד יֵשׁ לָהּ אוּלַי הִיא תַּעֲבֹר לַכְּפָר כְּבָר לֹא יַלְדָּה

Reading Time: 2 minutes 1. למדתי. לא בחושך לא לבד לא חשוף מדי לא צמוד מדי לא לבלוט מדי לא להישיר מבט לא לחייך לחינם לא היכן שפרשנויות עלולות לא בסמטאות דוממות לא היכן שצפוף לא היכן שזר לא לבטוח גם כשמוכר לא יחידה ביניהם לא לאבד ערנות לא שליטה

Reading Time: 6 minutes סקירה של הספר: "חֶבְרָה", מאת תהילה חכימי, בעריכת נעמה צאל. הוצאת רסלינג, 2018. תהילה חכימי היא משוררת וגם מהנדסת מכונות. היא סופרת, וגם פמיניסטית-מזרחית. והיא גם אישה, במקצוע שיש בו רוב גברי מובהק. את מרכיבי הזהות הללו ניתן היה למצוא כבר בספר השירה שלה, "מחר נעבוד",

Reading Time: 4 minutes בפרק ה-6 והאחרון של "חדר משלך", לאחר עמודים ארוכים שבהם היא מנתחת דרך שלל היבטים – ספרותיים, סוציולוגיים וכלכלכליים – את התנאים שאשה זקוקה להם על מנת לכתוב, וירג'יניה וולף פונה בבת אחת לתאר סיטואציה יומיומית, הרגלית כמעט: אשה – בת דמותה של וירג'יניה עצמה –

Reading Time: 6 minutes מאת: עדי נבון מהעבודה, עם האופניים, על רוטשילד, מרמורק, אבן גבירול, קצת רחובות צדדיים, להיזהר ממשאיות והיישר לעמותה. יום קפוא, כובע חם, כפפות, צעיף. איפשהו אחרי הבימה נהיה חם ונועה הורידה את הצעיף והכובע, הניחה אותם בסל בקידמת האופניים, התיק הכתום על גבה. היא קיוותה שהגוף לא