Reading Time: 2 minutes

התפרסם בבלוג של חנה "האישי הוא הפוליטי" ב-6 בפברואר 2010 וגם ב-12 ביוני 2010:

"גילוי נאות בעניין זה: כשהייתי שישיסטית ושביעיסטית צעירה, עבדתי בחופשים בדוכן גלידה בדיזינגוף, בבתי הקפה מונטנה או שטראוס (השנים…) וקפה ויטמן ששכנו בסמיכות אחד לשני. היו שם שניים שניצלו את מוכרות הגלידה הצעירות ב"לך ושוב" למטלות שונות (תביאי לי כוס מים, מותק) שהסתיימו בהתחככות יתר בגופן ובטקסטים שעוררו חוסר נוחות. האחד היה הומלס מיתולוגי, אריה משהו (לפני מס' שנים נעשה עליו דוקו), שהעמיד שם דוכן לממכר תכשיטים זולים, וחריגות התנהגותו לוותה בסוג של נצלנות והיעדר רגישות יותר מאשר הטרדה. השני היה בחור צעיר, מיושבי בתי הקפה, שהטריד אותי אישית מינית (בחוויה הצורבת אז ועל פי החוק היום) באופן ברוטאלי, לגילי ובכלל. מילה כאן, יד שם, עד שעורר בי סוג של פחד. ממרחק 32 שנה, חלק גדול מהפרטים כבר לא זכורים לי ואין לזכרון שלי כל ערך משפטי. יש לו ערך חברתי, ויש לו ערך בחוויה המתמשכת – שלא נטשה אותי מאז.

האיש היה (כמובן), דומה להדהים לזה שבסיפור של אשכר.

לכשגדלתי והתחלתי מסתובבת במעגלים הקרובים לו (שנותי כסטודנטית לאמנות וכאמנית, ומאוחר יותר – בפאזה המתקדמת של הקריירה שלי – קשרי במעגלים של תרבות-אקדמיה ובשמאל של אחרי מלחמת לבנון הראשונה), הבנתי שבכל איזכור של שמו (חו"ח מעולם לא התקרבתי אליו שוב פיזית…) מתעוררת בי תגובה פיזית ממשית של דחיה והתקוממות. לא הייתי מהשותקות – למרות חוסר הרלוונטיות המשפטית שיצר הזמן, יצא לי לשוחח במהלך השנים ולספר על החוויה שעברתי ללא מעט אנשים, ואף לסרב (סירוב מנומק) לעסוק בחומרים שציטוטים משיריו או מאמריו כלולים בהם – גם במחיר הפסד כלכלי שנגרם לי בכך, כפרילאנסרית.

ההפתעה הראשונה היתה בכך שאף אחד לא הגיב/ה בהפתעה. מנגנון ההגנה שהאיש הזה זכה לו, מייצג את כל מה שאנחנו יודעים על רשת הביטחון הרחבה הפרושה בפני מי שפוגעים בנשים. גם כעת, לאחר המאמר של אשכר, שמעתי ממס' נשים גינוי דווקא על עצם גינויו של האיש ומעשיו – ולא על האיש עצמו, בעל המעשים. הדינמיקה היא של של הכשרת השרץ, החפצה תרבותית עמוקה של נשים והאשמת הקורבן.

ההפתעה השניה היתה בעקבות מאמרה של אשכר – שהניב אל תוך תיבת האימייל שלי מס' ניחושים המצביעים על כך שתרבות היא תרבות: התרבות הפטריארכאלית והאלימות המובנית בה כלפי נשים, פושה בהחלט גם בקרב החוגים התרבותיים/אקדמיים. או במילים פשוטות: יש יותר מאחד כזה."

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

בלאדי מורי ללא פילטרים

Reading Time: 8 minutes לפני שבועיים הסתיימה העונה הראשונה של "בלאדי מורי", קומדיה רומנטית קלילה (אפשר להתווכח על זה), המביאה למסך את הסוגיות של נשים ברווקות מאוחרת. ישבנו לשיחה עם סתיו אידיסיס, יוצרת הסדרה

קראי עוד »