מאת: ארנה רז
ג׳ין פרדי
האחות והאמבריולוגית ג׳ין פרדי (1945–1985) הייתה אחת משלושת המדענים שעבודתם פורצת הדרך אפשרה את לידתה של תינוקת המבחנה הראשונה אך תרומתה המרכזית נשכחה כמעט לחלוטין. מי שזכו בתהילה היו החוקר פרופסור סיר רוברט אדוארדס וד"ר פטריק סטפטו, שיילד את התינוקת.
במשך עשור נסעו אדוארדס ופרדי ממעבדתם בקיימברידג׳ לבית החולים באולדהם שבצפון אנגליה ועבדו על פרויקט ההפריה החוץ גופית עד שבשנת 1978 נולדה לואיז בראון, תינוקת המבחנה הראשונה.
באופן תמוה, שמה של ג׳ין פרדי נעדר מהלוח בבית החולים שעליו מתנוססים בגאווה שמות שני הממציאים הגברים.
רק ביוני האחרון הותרה הגישה לארכיון של סיר רוברט אדוארדס באוניברסיטת קיימברידג', אז נודע שלמרות שהדגיש במכתבים רבים את שותפותה העמוקה של פרדי לתגלית החשובה, כולל בקשה חד משמעית לכלול את שמה על קיר בית החולים, מאמציו לא נשאו כל פרי.
בשנת 2010 זכה אדוארדס בפרס נובל על גילוייו. בשנת 2015 התווסף שמה של ג'ין פרדי לקיר בית החולים על ידי האגודה המלכותית לביולוגיה.
ג׳וסלין בל ברנל
בשנת 1967 הייתה האסטרופיזיקאית הבריטית תלמידת דוקטורט בקמברידג׳. שם גילתה פעמות חוזרות של גלי רדיו. אלה קיבלו את השם "פולסר". על הגילוי הזה לא זכתה אותה תלמידה מבריקה, ג'וסלין בל ברנל, בשום פרס. לעומת זאת, המנחה שלה, אנטוני הוויש זכה גם בתהילה על הגילוי וגם בפרס נובל בשנת 1974.
לפני חודשים אחדים זכתה ג'וסלין בל ברנל בפרס הנדיב ביותר בתחום המדעים (3 מיליון דולר), "פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית". במאמר שנכתב לרגל קבלת הפרס, מספרת המדענית שהיא מאמינה שגילתה את גלי הפולסר דווקא בגלל "סינדרום המתחזה":
במהלך לימודי הדוקטורט שלה היא הייתה האישה היחידה בסביבתה וחששה שיגלו שהיא "לא שייכת" לעולם המדעים ולכן יסלקו אותה. כך, היא עשתה את עבודתה בזהירות וביסודיות ואחרי חודשים שבהם בדקה בקפדנות, גילתה את גלי הפולסר.
ברנל הודיעה שתתרום את כספי הזכייה שלה לסטודנטים המהווים מיעוט באוניברסיטאות וחסרים בייצוג במקצוע.
רוזלינד (רחל) פרנקלין
מקובל לחשוב שג׳ים ווטסון ופרנסיס קריק הם אלו שגילו את מבנה הד.נ.א. אבל הנתונים שהגיעו מצילומי הרנטגן הקריסטלוגרפים של הכימאית הפיזיקלית האנגליה-יהודיה רוזלינד פרנקלין היו חיוניים לתגלית של השניים.
לא ברור אם הם גנבו את הנתונים שלה או רק עשו שימוש בהם ללא רשות, אך ישנה הסכמה כללית בקרב מדענים על כך שפרנקלין הייתה ראויה גם היא לפרס נובל.
היא מעולם לא קיבלה את הפרס ונפטרה בשנת 1958, ארבע שנים לפני שווטסון וקריק קיבלו אותו.
ליזה מייטנר
הפיזיקאית האוסטרית-שבדית ליזה מייטנר עבדה ביחד עם המדענים אוטו האן ואוטו רוברט פריש. יחדיו הם גילו את הביקוע הגרעיני של האורניום בשנת 1939. תגלית זאת הביאה להתפתחות הנשק הגרעיני במלחמת העולם השניה, ולאחר מכן להפקת חשמל מכורים גרעיניים.
למרות שליזה מייטנר היתה חוקרת פורצת דרך ששינתה את כל כיוון המחשבה ביחס לביקוע גרעיני, היא לא זכתה להוקרה ותהילה בגלל היותה אשה ויהודיה.
מייטנר היתה חוקרת במכון קייזר וילהלם בברלין ונאלצה לעזוב את גרמניה הנאצית ולעבור לשטוקהולם, שם המשיכה לעבוד כחוקרת בשתוף פעולה עם עמיתיה בברלין הכימאי אוטו האן ועמיתם הצעיר פריץ שטרסמן.
כשהגיע הזמן לפרסם את תוצאות המחקר במאמר מדעי, שמה הושמט בגלל היותה יהודיה. גם את פרס נובל היא לא זכתה לקבל ובשנת 1944 אוטו האן שותפה היה זה שזכה בו באופן בלעדי.
אליס בול
בזמן היותה סטודנטית באוניברסיטת הוואי בראשית המאה העשרים, עבדה אליס בול על תרופה לצרעת (שהיוותה בעיה רצינית בהוואי באותם זמנים). לאחר מותה בגיל 24 (כנראה מחומרים רעילים שהייתה חשופה אליהם במעבדה) כימאי אחר פרסם את הממצאים שלה ולקח לעצמו את הקרדיט על תגליתה.
למרות חייה הקצרים, עד שנת 2015 הייתה בול האישה האפרו אמריקאית הראשונה שסיימה תואר ראשון באוניברסיטת הוואי ולאחר מכן, הייתה האישה הראשונה – והאפרו-אמריקאית הראשונה שלימדה באוניברסיטה.
אליס בול לא זכתה להוקרה על תרומתה למלחמה בצרעת עד לשנת 2007, אז הקימו לוח זכרון על שמה.
בשנת 2016 המגזין "הוואי" כלל את אליס בול ברשימת הנשים המשפיעות ביותר בהסטוריה של הוואי.
לקריאה נוספת במאמר המלא שפורסם בגרדיאן (באנגלית)
