כדורגל הנשים: אותה העיר, אותה התשוקה

מאת: דינה כתובים

הסיפורים של היום מסופרים ברשתות החברתיות, ובין שלל הסיפורים הללו, ניתן למצוא גם את הסיפור של כדורגל הנשים. הכדורגל הנשי תופס תאוצה בשנים האחרונות, כאשר הפריחה העולמית של התחום הגיעה לשיאה במונדיאל הנשים שנערך לפני שנה בצרפת, והוכיח את בשלות הקהל העולמי (לא כולל הקהל האמריקאי, הוא כבר שם עם סיפור אחר).

גם בארץ אנחנו נמצאות בהתקדמות חיובית, כשלצד קבוצות הנשים הוותיקות נרשמה התעוררות בקרב מועדוני כדורגל גדולים כמו הפועל ת"א, בית"ר ירושלים ובני (בנות) יהודה שפתחו קבוצות נשים מקצועניות שצומחות ובונות את עצמן. גם בכדורגל החובבני ניתן לראות פרויקטים נפלאים כמו ליגת הנשים החובבנית של הפועל (כבר לא) קטמון, שמכילה מספר קבוצות שמתאמנות ברחבי ירושלים. במילים אחרות, המהפכה כבר כאן. והרשתות החברתיות בוערות, גם בארץ, עם צעד קטן אבל משמעותי שעשתה הפועל ת"א לפני שבועיים, צעד שהוא עוד חלק בפאזל להשלמת המהפכה.

אבל לפני כן; ארגון אופ"א (איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות) הבין שאחת הזירות אליה הוא יכול להתפתח, היא נשים – כקהל וכשחקניות. מדובר בחתך גדול באוכלוסיה שהפוטנציאל שלו לא מומש במלואו ולארגון יש מה להרוויח משילובו. אם נסתכל על מסמך שהוציא הארגון, "Uefa Grow", מסמך העוסק בתכנון אסטרטגי של התרחבות הענף באירופה, נראה שהוא ממליץ למזג את רשתות המדיה החברתית של גברים ונשים על מנת לקדם את כדורגל הנשים.

את יישום ההמלצה ניתן לראות אצל מעט מועדונים גדולים – למשל מנצ'סטר סיטי ואולימפיק ליון שמחזיקים חשבון אינסטגרם אחוד, או מועדונים כמו צ'לסי, ליברפול וברצלונה (תרשו לי להמשיך לקרוא לו מועדון גדול, כן?), שהם בעלי חשבונות נפרדים, אבל דואגים להכניס תוכן שיווקי של קבוצת הנשים בחשבון של קבוצת הגברים.

מה עומד מאחורי המהלך הזה?

על מנת להסביר את אסטרטגיית הניו מדיה החדשה הזו, אשתמש במילותיו של של נדב יעקבי שמסביר למה זה כל כך הגיוני:

"בספרד ובאיטליה הבינו שקל מאוד לגייס את האוהדים של קבוצת הגברים לאהוד באופן פעיל גם את קבוצת הנשים. במיוחד מול יריבות מושבעות. אם אתה אוהד של אתלטיק בילבאו, באופן טבעי יהיה חשוב לך שגם קבוצת הנשים תנצח בדרבי את ריאל סוסיאדד. כי האהבה היא לקבוצה, לצבעים, לסמל, לרוח של המועדון, ולאו דווקא לשחקנים כאלה ואחרים."

כלומר, קבוצת כדורגל היא משפחה, וההצלחה של המשפחה חשובה לא משנה מי נמצא על המגרש, העיקר שהוא או היא לובשים את המדים הנכונים. השימוש במדיה החברתית משמעותי בהעברת המסר הזה, דוגמה לכך אפשר לראות דרך קבוצת הכדורגל של מנצ'סטר סיטי שהבינה את זה כבר ב2018, אז פרסמה סרטון שכותרתו "Same City | Same Passion" וכל מטרתו להעביר לאוהדים את המסר המהפכני – ואני לא צינית – כדורגל גברים, כדורגל נשים: אותו הכדורגל.

למדיה החברתית יש גם תפקיד ביצירת גיבורים, לכן השימוש בה חשוב בהנכחת והאדרת שחקניות הכדורגל, בייחוד כשהן נמצאות לצדן של הכוכבים הכי גדולים. תפקידה השיווקי של המדיה החברתית הוא לתת לקהל העוקבים את מה שהם רוצים, אבל גם למכור להם רעיונות חדשים, אחד מהם הוא שמי שעוקב אחרי עמודי הקבוצות והשחקנים (מי לא?) יתחיל להתרגל לרעיון ששחקנית כדורגל זה לא דבר מופרך, שלא נאמר – דבר מוערך, וכשלייקה מרטנס חלוצת ברצלונה עומדת גב אל גב עם מסי, היא כנראה שווה משהו.

כדורגל הנשים: בחזרה לארץ

בארץ כידוע, הכל קורה באיחור, אבל כשזה סוף סוף קורה, זה מרגש. לפני שבועיים הדף הרשמי של קבוצת הפועל ת"א פרסם פוסט עם מדי הקבוצה החדשים בסרטון בו כיכבו שחקני קבוצת הגברים וקבוצת הנשים יחדיו. מדובר על מהלך שאפשר כמעט לדפדף אותו הלאה, אבל עבור מי שעוקבת אחרי התפתחות הענף, מדובר במהלך מאוד מרגש ולא ברור מאליו ומכאן נותר רק לקוות ששאר המועדונים בארץ יבינו את מה שאירופה כבר הבינה – הקמת קבוצות נשים מגדילה את כוחו של המועדון, את קהל האוהדים שלו ואת המשפחה שלו. השימוש במדיה החברתית כדי לתווך את זה החוצה, בעיקר אומר שהמועדון יודע לספר את הסיפור שלו בצורה שרלוונטית לשנת 2020.

תמונה בראש הכתבה: הדוויג לינדאל (שבדיה) שומרת על שער נקי במשחק