סבטלנה טיחנובסקיה בת ה –37 מבלארוס, שעד לפני רגע הייתה מורה לשפות, היא מועמדת האופוזיציה בבחירות לראשות הממשלה. היא רצה מול אלכסנדר לוקשנקו המכונה "הרודן האחרון באירופה", שמקיים בבלארוס משטר דיקטטורי כבר שנים רבות.
לא מעט פעמים אנחנו נושאות עינינו החוצה בתקווה למצוא את התשובה לפלונטר הפוליטי שאנו שבויות בו. והיום: הומלסית פוליטית יוצאת לחו"ל, לשלוש נשים שמתאחדות מול שלטון רודני ופטריארכלי.
בינתיים בישראל, השבוע נוכחנו לעוד אמירה שרק מדגישה את המציאות הפטריארכלית והרודנית שאנחנו חיות בה, במדינה בה לגברים יש כוח אינסופי והם לא יהססו להשתמש בו כלפי כל מי שלא מתיישב להם טוב. זו מציאות בה אין מספיק נשים בפוליטיקה, אין נשים בעמדות ההנהגה, וזה מעניין את ראש הממשלה שלנו כמו שמעניינים אותו רמזורים אדומים בלילה, מסתבר.
השבוע, על רקע המשבר הגלובלי הפוקד אותנו ותפקודם הלקוי של הנהגת המדינה בניהול משבר הקורונה, פנתה השרה מירב כהן לראש הממשלה בנימין נתניהו בשאלה לגיטימית המעסיקה את מדינת ישראל יותר מתמיד "למה אין נשים בקבינט הקורונה?". ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פטר עצמו מתשובה עניינית והגיב בלגלוג: "גם אני שואל לפעמים באמצע הלילה למה הרמזור אדום?"
לוקשנקו – רודן שמבוסס על דמוקרטיה ומשטרה, וטיחנובסקיה – אישה שמערערת עליו
בבלארוס שולט כבר 26 שנה הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו, שמשתמש בכל אמצעי כוח שיש בידו לשמר את מנהיגותו. מתקיימות שם בחירות אחת לכמה שנים אך אלו בחירות בסגנון איראן: המועמדים מהאופוזיציה נבחרים על ידי הממשלה, ורק כאלה שלא מאיימים עליה מורשים לרוץ מול לוקשנקו בבחירות. מועמדים פופולריים נאסרים ונפסלת מועמדותם. כן, גם דיקטטורה צריכה להציג מצג שווא של בחירות דמוקרטיות כדי לצאת טוב מול העולם.
יש לא מעט מחאות נגד השליט בבלארוס, והן מדוכאות בברוטליות. לפני כעשור, למשל, פעלה תנועת "FEMEN": תנועה של פמיניסטיות אוקראיניות שהיו מוחות עם חזה חשוף במזרח אירופה נגד הפטריארכיה. הן מחו נגד לוקשנקו ונתפסו על ידי הק.ג.ב הבלארוסי. אלה דרשו מהן להתפשט, איימו עליהן באלימות, לקחו אותן לאזור מיוער, שם שפכו עליהן נפט ואיימו ש"יציתו אותן". המחאות בבלארוס נגד השלטון לאורך השנים לא פסקו, אך דוכאו על ידי המשטר.
בימים אלו המחאה במינסק, בלארוס ובערים נוספות רק הולכת וצוברת תאוצה לקראת הבחירות בעוד שבוע (9 באוגוסט). זאת על אף שהמשטרה עוצרת מאות בני אדם בכל הפגנה בניסיון לדכא את המחאה. היא גם כלאה את ראשי האופוזיציה, ביניהם סרגיי טיחנובסקי, בלוגר פוליטי פופולרי. לוקשנקו, כמו רודנים אחרים המוכרים לנו היטב, טוען שהמוחים הם כנופיית פושעים שמלבים תסיסה ומנסים לעשות הפיכה שלטונית בתמיכת רוסיה ופולין.
סיפורי קונספירציה נגד השלטון, ניסיונות לדכא מחאות דרך אלימות משטרתית, אזרחים שאומרים די: כל אלו הם חלק ממחזה המוכר לנו טוב מאוד בישראל בימים אלו, על רקע המחאות בבלפור ובתל אביב נגד נתניהו.
סולידריות נשית: התקווה של המפגינות והמפגינים בבלארוס
בבלארוס איחדו כוחות, בימים האחרונים, שלוש נשים שהכריזו על סולידריות נשית נגד הרודן אלכסנדר לוקשנקו. באופן חריג הוא לא ביטל עדיין את מועמדותן. אולי כי הוא מאמין שנשים לא יכולות להנהיג, והוא לא צופה שאישה תוכל להפיל אותו. לא מפתיע כשמדובר בארץ בה גורמים במוסדות המדינה מאיימים על נשים בתקיפות מיניות ובמסירת ילדיהן לרשויות הרווחה.
אחת משלוש הנשים האלו היא סבטלנה טיחנובסקיה, אישתו של סרגיי טיחנובסקי, האופוזיציונר שנאסר. היא חברה לורוניקה צפקלו, אשתו של ולרי צפקלו, המועמד השני (שנעצר), ולמריה קולסניקובה, מנהלת הקמפיין של ויקטור בבריקו, המועמד השלישי (שנפסל).
הן ישבו במשך כמה שעות וסיכמו שהמועמדת החדשה לאופוזיציה היא סבטלנה טיחנובסקיה והמצע שלה כולל שלושה סעיפים: שחרור האסירים הפוליטיים, ביטול השינויים שנעשו בחוקה כדי לאפשר את הדיקטטורה, ובחירות חדשות, אמיתיות, תוך חצי שנה.
המועמדת החדשה, סבטלנה טיחנובסקיה, כבר הוציאה מעל ל – 30,000 א.נשים לרחובות ובנאום שנשאה אמרה: "אני לא פוליטיקאית ואני לא צריכה כוח פוליטי, אבל בעלי בכלא ונאלצתי להסתיר את ילדי למען בטחונם. עייפתי מלחכות, עייפתי מלפחד – ואתם? אתם עייפים מלהיות סבלניים? עייפתם מלשתוק? עייפתם מלפחד?"
לוקשנקו כבר מדביק לה אג'נדה פרו-רוסית כדי להסית את הציבור נגד כוונותיה האמיתיות: שיחרור בלארוס מהרודן הפסיכופת שמצליח לתעתע בציבור עם שלל תיאוריות מופרכות שנועדו לנטוע פחד מרוסיה, מהאיחוד האירופאי ומהמערב. כך הוא משחק בהפחדת הציבור לצרכיו הפרטיים. נשמע מוכר?
המהלך המפתיע של שלוש הנשים מהאופוזיציה מעודד מאוד ומעורר תקווה גדולה בקרב אזרחי בלארוס ששבעו משלטון דיקטטורי. האם ישתנה משהו בפועל? נגלה בעוד מספר ימים.
מיהי סבטלנה טיחנובסקיה של ישראל?
ובחזרה אלינו. אין ספק שחלק נכבד מאזרחי ישראל חוששים ממצב כזה שבו נאלץ להתקע עם רודן שמשתמש בחוק לצרכיו ועושה בו שימוש לשמר את שליטתו. תחשבו על הקונספירציות, הפחד הנטוע מפני אויבים מכל מקום, דיכוי מחאות, ודימוי הקורבן הנצחי של מי שנמצא בעמדת ההנהגה.
ואם זה לא מספיק: זלזול בנשים או בצורך בהן בהנהגת המדינה, איסוף של אנשים סביבו שרק אומרים אמן ומשרתים את רצונותיו ללא עוררין. ומי שמערער או מערערת עליו, דוגמת שאשא -ביטון, מורחק או מורחקת מעמדת כוח כלשהי.
כל הקווים המקבילים בין המנהיג שלנו לבין מנהיג בלארוס מעוררים שאלה. אך מה שמעורר השראה הן אותן נשים בלארוסיות שמצליחות לייצר סולידריות נשית אמיתית שבמרכזה אמת מזוככת ומטרתה היא לאפשר חופש אמיתי לציבור הבוחרים הבלארוסי.
אני רוצה לסיים באמירת תודה לח"כ יפעת שאשא ביטון שכיו"ר וועדת הקורונה הפעילה שיקול דעת למרות הלחצים בהן הייתה נתונה. תודה לח"כ מירב כהן שהציפה שאלה כל כך חשובה מול גבר שביטל אותה בהינף יד. תודה לכן נשים משרתות הציבור שנמצאות שם יום יום במרחב הכי גברי, כוחני, חולה שליטה ומול תקשורת אלימה ומשסעת.
סולידריות ואיחוי במדינה יגיעו מנשים, עד אז, נישא עינינו לבלארוס בתקווה למהפך.
לטורים נוספים של "הומלסית פוליטית" לחצו כאן
תמונה בראש הכתבה: Celestino Arce/NurPhoto via Getty Images. תמונה של FEMAN: אי–פי
